"פיך ענה בך" מתי ניתן לסמוך על הודאה?

מן המקרים שבהם נותרה הרשעה על כנה בנסיבות כאלה הותירו ויכוח מהדהד 105 בזירה הציבורית, גם לאחר שניתן בהם פסק דין . בניגוד לנקודת המוצא של המשפט הישראלי, העמדה המסורתית של המשפט העברי שוללת הסתמכות על הודאה בהקשר של חיוב בפלילים, להבדיל מאשר בדיני ממונות . ידועה בהקשר זה המימרה "אין אדם משים עצמו 106 לכאורה, הטקסט המקראי עצמו מגלה עמדה מורכבת יותר ומתאררשע" . מקרים שבהם הודאתו של אדם שימשה בסיס להטלת אחריות פלילית או מעין פלילית . לאחר ההפסד במלחמה על העי, משהתברר כי היה מי ששלח ידו בשלל מן העיר יריחו, האשם נמצא בשלב ראשון על ‑ ידי המנגנון של "לכידה" . הכוונה לתהליך איתור אלוהי ‑ פלאי, שנועד לזהות את האשם - על ‑ ידי הצבעה על השבט שעמו נמנה האשם, ואחר כך על ‑ ידי צמצום הדרגתי, על בית האב, ולבסוף על האדם עצמו . לכאורה, ניתן היה לסמוך על כך, ובכל זאת יהושע 107 פנה אל עכן, שנלכד, והורה לו : "הגד נא לי מה עשית, אל תכחד ממני" . במענה לכך, עכן התוודה על חטאו הגדול : "אמנה אנוכי חטאתי ל ‑ ה' אלוהי 108 כלומר, להודאה היה תפקיד בביסוס אשמתוישראל, וכזאת וכזאת עשיתי" . של החשוד בהליך שנשא אופי פומבי ...  To the book