"ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו" על עדויות כבושות

קיצונית או שמא התנהגות שניתן להסביר, גם אם לא להצדיק ? ניתן אולי להבין מצב שבו אדם הנחלץ מצרה גדולה, ואף כפסע היה בינו לבין מוות, יבקש להדחיק אותה תקופה אפלה בחייו . בהמשך לכך מתעוררת שאלה נוספת : כיצד יש להתייחס לעדות על התרחשות שאדם לא זכר בעבר, והנה הוא נזכר בה לאחר זמן ‑ מה ? בסיפורו של יוסף, חלומותיו של פרעה "עוררו" את זיכרונו של שר המשקים, אף על פי שקודם לכן העניין נשכח ממנו כליל . התשובה שעולה מן הסיפור המקראי היא : יש לבדוק את הדברים לגופם, ולא לדחות אותם על הסף רק משום שלא דווחו במועד . אכן, התנהגותו של שר המשקים לא היתה כלילת השלמות . הוא עצמו הודה 101 אולם עובדה זו כשלעצמה לאבכך באומרו : "את חטאי אני מזכיר היום" . גרעה מן ההתייחסות הרצינית לדבריו . פרעה הבין שכדאי לבדוק את הדברים, ולא להתעלם מהם רק משום שיכולותיו המיוחדות של יוסף לא דווחו לו בסמוך להתרחשות האירועים . זהו מקרה בעל מאפיינים שונים מזה של טיפול מאוחר בתלונה שהוגשה בסמוך להתרחשות האירועים - כמו הדיווח של מרדכי היהודי על המזימה של שומרי הסף בגתן ותרש . שם התלונה הוגשה מיד, ואף מנעה את הקשר נגד המלך אחשוורוש . עם ז...  To the book