"אז תבאנה שתיים נשים זונות אל המלך" האם הצדק הוא עיוור? ולמי יש גישה לצדק?

המקראי מזהה נשים מסוימות כזונות גם במספר הקשרים נוספים - אך בהם ניתן להתרשם כי מדובר בעובדת רקע הזורה אור מסוים על ההתרחשויות . 53 כך, ביתה של רחב היה נגיש למרגלים ביריחו בהיותה זונה, שדלתה פתוחה . בהקשר אחר, זיהוי אמו של יפתח כזונה משמש רקע מובן לסיפור צמיחתו כאיש 54 לעומת זאת, בהקשר של משפט מוכשר למלחמה, לאחר שגורש מבית אביו . שלמה, לכאורה דבר לא היה נגרע מן הסיפור ומלקחו אילו הוצגו שתי בעלות הדין כנשים "סתם" . ייתכן כי במידה מסוימת תיאורן של בעלות הדין כזונות נועד להאיר את הרקע הנסיבתי של האירוע, דהיינו להסביר כיצד גרו שתי נשים בבית אחד, מבלי ששהו לצדן קרובי משפחה אחרים . אולם סיפור הדברים מובא ממילא באופן מאוד תמציתי, ועל כן סביר להניח ששאלות הנוגעות לנסיבות הרקע לא היו מתעוררות בקרב הקוראים . בניגוד להצגתו של משפט שלמה ככזה שעוסק בבעלות דין המתאפיינות בזהות מסוימת, בהיותן "זונות", הדימוי של אלת הצדק מציג אותה כשעיניה מכוסות . דימוי זה נועד להדגיש את החובה לקבל החלטות שיפוטיות לגוף העניין, ללא הטיות הנובעות מזהותם של בעלי הדין . אולם האם הצדק צריך להיות תמיד עיוור ? האם השופט לא צר...  To the book