שפה ותרגום ממגדל בבל והלאה

מכל מקום, המציאות הרב ‑ לשונית היא חלק מן הנוף האנושי, והשאלה המעשית היא כיצד לקיים תקשורת בין אנשים ששפתם שונה . בעולם הבדיוני שיצר דאגלס אדאמס בסדרת ספריו "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", נזכר השימוש ב"דג בבל", בעל חיים פלאי המושחל לאוזנו של אדם ומאפשר לו להבין כל שפה . במציאות, התקשורת בין בני אדם בעולם שבו לכל עם ולכל אזור גאוגרפי שפה משלהם מתבססת על כך שישנם אנשים הדוברים יותר משפה אחת, ובמידת הצורך מספקים שירותי תרגום . כיום ניתן להיעזר אף במעין "דג בבל" ממוחשב - אפליקציות תרגום שונות . בעולם התנ"ך, מרבית הסיפורים מתארים שיחות ועסקאות בין אנשים שאינם דוברים בהכרח אותה שפה, מבלי לעמוד על השאלה כיצד שוחחו ביניהם ( למשל, אברהם ופרעה במצרים ) . אולם, בין לבין, ניתן ביטוי לכך שלא הכול דוברים אותה שפה, ואף נזקקים לשירותי תרגום . לבן הארמי נזכר ( אולי אף מטבע הדברים ) כדובר ארמית . כאשר לבן הקים עם יעקב מצבת אבנים משותפת הוא קרא לה "יגר שהדותא", ואילו יעקב קרא 80 כאשר בני יעקב ירדו לשבור שבר במצרים השיחה בינם לביןלה "גלעד" . יעקב נערכה באמצעות מתורגמן, וההנחה היתה ששני הצדדים אינם יודעים זה את...  To the book