אמון - מפתח לשינוי מערכת החינוך

באחד הפרקים הקודמים תיארתי את הנושא של מבחני כבוד כמפתח לחינוך לאמון דווקא בנקודה הרגישה של מבחנים, והראיתי כיצד בישיבה התיכונית למדתי להיות ילד אמין שאיננו מעתיק במבחנים . קשה מאוד לחנך לאמינות כשאין יחסי אמון בין השטח לבין המטה . כיצד מייצרים אמון כזה ? ראשית, כשאנו אומרים למנהלים או למורים שאנחנו רוצים לשמוע מה יש להם להגיד, עלינו לשכנע אותם שאנחנו באמת מעוניינים בכך ושנלמד מדבריהם . אנשי חינוך רבים התרגלו לכך שמבקשים מהם לדבר, אבל לא באמת שומעים אותם . לאורך השנים הם התחילו להגיד את מה שאנשי המטה רוצים לשמוע, וזה הרגל שקשה מאוד להיפטר ממנו . אם מנהלים ומורים ידעו שהם לא יענשו על אמירת אמת, גם כשהיא קשה וכואבת, הם יבינו שכדאי להם להציג את האמת לאמיתה . אם מנהלים לא ירגישו שעוקבים אחריהם ומפקחים עליהם אלא שמאמינים להם, הם יבינו שאמירת האמת היא האופציה המועדפת . אם מנהלים ומורים יוזמנו באופן שגרתי לישיבות מטה במשרד החינוך וקולם יישמע בקבלת החלטות, הם יבינו שדעתם חשובה, נשמעת ומשפיעה . שנית, יש ליצור בתוך המערכת מנגנונים של השמעת קולות מהשטח : הן באמצעות ביקורי פתע, שמונעים הכנות מיותר...  To the book