חרדים בצבא

"כמה אתה צריך ? ", שאל הידיד את השאלה שכל עובד ציבור חולם שפקיד אוצר ישאל אותו . חשבתי קצת . היה ברור לי שהחיבור הזה יכול להוליד דברים גדולים, אבל חובת ההוכחה היא עליי . "בשלב ראשון", אמרתי, "אצטרך כשלושה מיליון שקלים . אבל אני לא מבקש ממך שקל עד שאמצא חרדים שמוכנים לקחת חלק בסיפור הזה . אני עם הכיפה הסרוגה שלי או כל אחד אחר שאינו מהקהילה לא יוכל להתקבל בקרב המתגייסים הפוטנציאליים . אנחנו צריכים למצוא אנשים חרדים שמאמינים ורוצים את זה . אחרי שאמצא אותם, נשב, אציג תכנית עבודה ונצא לדרך" . "סגור", אמר הידיד . קראתי לנאוה, העוזרת המקצועית שלי, וסיפרתי לה על השיחה . נאוה גדלה בבני ברק, וחשבתי שההיכרות שלה עם החברה החרדית, שהייתה רחבה יותר משלי, תסייע לנו למצוא שותפים . בנוסף, כפי שתיארתי קודם לכן, באותם ימים החלו להגיע ללשכתי לא מעט חרדים מודרניים שחפצו במוסדות חינוך חדשים שכמעט לא היו כמותם בישראל . נאוה החלה להתייעץ אִתם ולבחון קשרים אחרים שהיו לה . זה לקח לא מעט זמן, אך כעבור כמה חודשים היא חזרה ובישרה לי : "מצאתי" . ישבנו בחדר הישיבות הקטן שבלשכת המִנהל . הם היו שלושה חסידים . צעירים ....  To the book