המחנך: חינוך כצוות בסיירת

של מחנך בתיכון . את תפקיד המחנך המלווה את הילד נושא חונך או רכז שתפקידו להיות כתובת, בעיקר אקדמית, לאורך שנת הלימודים, באמצעות מפגשים אישיים . השיטה הישראלית דומה יותר לתפיסה של צוות בסיירת . הילדים מגיעים לבית הספר ולומדים במשך חלק מן השעות עם המחנך שלהם . המחנך ילווה אותם כקבוצה וכיחידים לאורך השנה כולה, ויהיה הכתובת הן לתהליכים האישיים והן לתהליכים הקבוצתיים . חלק משמעותי מהחינוך נוגע ליחסים בתוך הכיתה, במאפייני השכבה והקבוצה שהתלמידים שייכים לה . התפיסה הישראלית גורסת כי לקבוצה יש תפקיד בחינוך היחיד, וכי הצלחת הכלל נגזרת מהצלחת הפרט . אחד מן הצ'ופרים בעבודתי כמחנך היה ישיבת המחנכות . בישיבה, שבה השתתפו המנהלת וסגניתה, היועצת וכל המחנכות, נדונו הסוגיות החינוכיות העיקריות של בית הספר . מדי שבוע היה זה תורו של אחד מן המשתתפים בישיבה להביא אוכל . הסטנדרטים נעו בין סלטי בריאות, יוגורטים, פשטידות ושאר מאכלים טובים שהמחנכות נהגו להכין . כשהגיע תורי, הבאתי לישיבה גזייה מהמילואים וטיגנתי חביתות, לצד סלטים שאשתי הכינה מראש . זכיתי לתשואות מהצוות, והתקבלתי רשמית לחבורת המחנכות . מכיוון שאהבתי...  To the book