מרכיב הפאזלים

יחד . ההצעה החמיאה לי מאוד, ונעניתי לה . בנוסף, לקחתי על עצמי לרכז את אחד ממקצועות היהדות . הייתי צעיר, בגיל ובתפקיד . שמחתי על ההזדמנות לשדרג את מעמדי ולהשתלב בהנהלת בית הספר ובתפקידים משמעותיים בו . משמעות הדבר הייתה גם פחות שעות הוראה, והזדמנות לעסוק לצד ההוראה בנושאים רוחביים . ביום הראשון של החופש הגדול נכנסתי למזכירות וניגשתי לשולחן רכז המערכת שהתפנה . המזכירה שישבה שם אמרה לי : "איזה כיף זה בית ספר בלי תלמידות, נכון ? " . הייתי קצת בהלם, שהרי בית הספר נועד לתלמידיו וזו הצדקת קיומו . ההנאה מכך שהתלמידות לא הגיעו נראתה לי לרגע כזילות של המקצוע שלנו . אבל לאחר זמן נאלצתי להודות שהמזכירה צדקה . בית הספר נועד לתלמידים, והם הצדקת קיומו וגם מקור החיות שבו, אבל בחופש ניתן לחשוב ולפתח דברים שאי אפשר לעשות כשבית הספר מתנהל כסדרו . אני נכנסתי לראשונה לתפקידי ריכוז משמעותיים, והיה לשקט שהשתרר בבית הספר ולהעדרם של אתגרי היום יום חלק משמעותי ביכולת לעבוד, לבנות ולתכנן את השנה הבאה . התיישבתי לבנות את המערכת, מלאכה שדרשה שילוב של מגנטים מהעולם הישן ותוכנת מחשב מהעולם החדש . מהר מאוד גיליתי שלא...  To the book