|
|
לחלופין כשמדובר במוות טבעי . כבר נוכחנו לדעת שבחברות מסוימות, עד עצם היום הזה, תינוקות אינם נחשבים בני אדם של ממש, ואין רואים בהם חלק מהחברה בטרם מלאו להם שנתיים וקודם הגיעם לרמה התפתחותית מסוימת . זאת גם הסיבה שבעטייה הם אינם מובאים לקבורה . אם כן, לא מן הנמנע שתינוקות שהומתו בתקופות קדומות כלל לא הובאו לקבורה . לנוכח הנתונים האלה מתבקשת השאלה מה היה יחסם של בני אדם בתקופות קדומות להמתת תינוקות, הן מן ההיבט האתי והן מן ההיבט המוסרי . ידוע לנו 11 שהחוק ומערכת החוק היו שונים מתקופה לתקופה . כך למשל לפי חוקי חמורבי היה מותר להרוג ילד או ילדה רק כאשר היה מדובר בענישה של עין תחת עין ; אם איש הכה אישה והיא מתה מן המכות, דינהּ של בת המכֵּה היה מוות . עם זאת, אין בחוקי חמורבי חוק ייחודי הקשור להמתת תינוקות . ואילו במקרא עונשים שהם בבחינת עין תחת עין ( שמות כא, 24 ‑ 27 ) אינם כוללים הרג בעבור הרג, אך מותר להרוג בן סורר ומורה ( דברים כא, 18 ‑ 21 ) . בתרבות המצרית אנו למדים על מקרה שבו הורים העדיפו שלא להמית את ילדם, למרות היותו בעל מום . עדות לכך היא שלד של נער שהתגלה בבית הקברות של דיר אל ‑ מד...
To the book |
|
|