|
|
309 פרק טז : תפיסת ההתבוננות בספרות המחקר – דיון לתאם ביניהם . נציג את דבריו כלשונם : "האהבה והיראה – שתיהן ערכי יסוד באתוס החסידי – אינן מושגות בתהליך של התעצמות רגשית 'מלמטה למעלה', אלא בתהליך של השפעת השכל על הרגש 'מלמעלה למטה' . למותר לציין, כי דברים אלה נותנים 48 על פי פרק ג בתניא, אהבה ויראהביטוי מובהק ומחודד לאידאל אמונת- הדעת" . הן תוצאה של השפעת השכל על הרגש . דבר זה הוא ביטוי מובהק, אומר בראון, לאמונת הדעת הרש"זית . רש"ז דורש שעולם הרגש לא יפרוץ באופן ספונטני אלא כתוצאה ממהלך יזום ומודרך של השכל . רש"ז "סבור שהשכל הוא המחדיר באדם 49 את התיאור האינטלקטואליסטי בראון את היראה האמיתית ואת האהבה האמיתית" . משתית, ובצדק, על פרק ג ; אולם, הוא מפתיע בהכתירו פרק זה כ"תמצית מצעה של 50 אחרי קביעה כה דרמטית היינו מצפים לשמוע כיצד הגיע אליהחסידות חב"ד" . בראון ועל מה הוא מבסס אותה ; שאלות אלה אינן מקבלות מענה, ואנו נשארים עם קביעה דוגמטית שמשרתת כמובן את התזה שלפיה רש"ז ביסס את עבודת ה' על הקוטב האינטלקטואלי . בַהמשך בראון פונה לפרק יח בתניא שבו רש"ז מדבר על אהבת ה' ויראתו ללא התבוננות . ...
To the book |
|
|