יחסם של חוקרים נוספים ל"צמח צדק"

217 נספח : האם נטה ה"צמח צדק" לפילוסופיה ? מעבר לכך, לאחר קריאת הדברים ששוורץ כותב על ספר החקירה נראה שעובדה אחת לא נלקחה בחשבון ; עובדה שיש בכוחה לשנות את הדרך שבה מבינים את דמותו של הצ"צ . שוורץ מתייחס לדבריו האפולוגטיים של רמ"מ בהקדמה לספר החקירה של הצ"צ ( שהבאנו לעיל ) , והוא מוכיח בעזרתם את חריגותו של הצ"צ : "ההסתייגות [ מהדרך הפילוסופית ] , ניכרת בפרפרזה של האדמו"ר האחרון לדברי הכוזרי ( ה, ב ) 34 'רק למי שלבו נוקפו אזי טוב יותר לעיין בהמופתים שנזכרו כאן משישאר נבוך' " . מדברים אלה עולה שהצ"צ היה שלם עם ספר החקירה, ורמ"מ הוא זה שניסה, בתירוצים אפולוגטיים, לכסות על מגמתו הפילוסופית של הצ"צ . לפי שוורץ, האדמו"ר האחרון הוא זה שציטט את ספר הכוזרי כדי לכסות על נטייתו הפילוסופית של הצ"צ . אולם, כפי שראינו, הציטוט מספרו של ריה"ל, כמו גם ההסתייגות מספר החקירה כולו, איננה פרי עטו של רמ"מ ; מתחת ידו של הצ"צ עצמו יצאו הדברים . אין כאן ניסיון של האדמו"ר האחרון לכסות על מגמתו הפילוסופית של האדמו"ר השלישי ; הצ"צ עצמו מסתייג בריש גלי מספר החקירה ! דב שוורץ מבסס את התזה שהצ"צ חתר למיזוג פילוסופיה...  To the book