|
|
178 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי מאז ימי המקרא, דרך תקופת חז"ל ועד ימי הביניים ( ולא עד בכלל ) , התאמצו גדולי ישראל לקרב את העם לאמונה בה' . מאמצים אלה נעשו בדרכים שונות, אבל מה שברור, לדעת רש"ז, הוא שפילוסופיה לא הייתה אחת מהן . העם היהודי הסתדר בלי הדרך הפילוסופית עד ימי הביניים, וזה מוכיח שאין לה שורש ומקור במסורת היהודית . העובדה שמשה רבנו, כמו גם תנאים ואמוראים, לא נתנו "עצה ושכל" ולא עסקו ב"חקירות שכליות" מהווה הוכחה לכך שאין מקום לדברים אלה בעבודת ה' . בהמשך, רש"ז ממקד את דבריו בפילוסופיה היהודית : אף שהקדמונים כמו בח"ה [ בחובות הלבבות ] וכדומה לו שנתנו עצות וחברו ספרים על מצות האהבה . וגם חקירות ושכליות על מציאת ואחדות א"ס [ אין סוף ] , מחמת שכיוונו לטובת ישראל . מ"מ [ מכל מקום ] באמת אין זה דבר המתקיים כי הוא שכל אנושי ועצתם ושכלם אינו מועיל רק שישיג האהבה בכח השכלי, אבל באמת בוודאי אינו מהצורך ולפיכך לא נתן מרע"ה [ משה רבנו עליו השלום ] עצה ע"ז [ על זה ] , כי אה"ע [ אומות העולם ] כשהם רוצים להבין אחדותו ומציאותו הם צריכים לחקירות בשכלות אנושי מחמת שאין להם...
To the book |
|
|