השגת האדם – "יש", הבורא – "אין"

68 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי הופך את השגתו לאנושית יותר וסופית יותר . ביחס לאנשים אחרים ניתן לומר שאדם זה מעמיק את השגתו, מחדד אותה ומביאה להישגים גאוניים, אך אם בהשגת האין 8 סוף עסקינן הרי שחיזוק ההכרה האנושית מביא דווקא לדחיקת השגתו . כבר בספר התניא, רש"ז מעלה עיקרון זה כשהוא מסביר מדוע עמי הארץ שמעולם לא למדו תורה מוכנים למסור נפשם על קידוש ה' . נכונות זו אינה נובעת מהשכל, כיוון שאותם פשוטי עם לא למדו מימיהם . על מה מתבסס, אם כן, המעשה הקיצוני ביותר שאדם מסוגל לעשות עם חייו ? רש"ז אומר שאמונה בקב"ה אינה תוצאה של מה שמתרחש בספירת בינה, כלומר בחשיבה האנושית, אלא במה שקורה בספירת חוכמה . ספירה זו איננה אוכפת את הפרמטרים הסופיים של השכל על המושכל : והחכמה היא למעלה מההבנה וההשגה [ . . . ] שהוא מה שאינו מושג ומובן ואינו נתפס בהשגה עדיין ולכן מתלבש בה אור א"ס ב"ה [ אין סוף ברוך הוא ] דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ולכן כל ישראל אפילו הנשים ועמי הארץ הם מאמינים בה' שהאמונה היא למעלה מן הדעת וההשג' [ וההשגה . . . ] שה' אחד מאיר ומחיה כל הנפש ע"י התלבשותו בבחי' [ בבחינת ] חכ...  To the book