סיכום

436 ס י כ ו ם שאפשטיין היה בו פורץ דרך . גוון זה של חלוציות שילב מעשה עם יָזמה, ולכן דרש לא רק ניסוח, אלא גם צידוק פנימי . חלוציות זו הייתה שונה בעליל מזאת של האיכר, הפועל או השומר, שכן בצד הדרישה העצמית לביצוע קפדני של המלאכה, היא חתרה להניח מסד לבניין העתיד החינוכי – רוחני . החלוציות התבטאה הן בהחלטה ללמד תנ"ך עם פרשנות מודרנית ולכרוך אותו בידיעת הארץ, הן בתכנון הטיולים של בתי הספר . כובד האחריות ודאי לא נעלם מעיניהם של המורים, ובשעות משבר במיוחד, והוא שימש משקל נגד לדעתנות . משום כך שימשה לפעמים הדעתנות כסות לחוסר ביטחון פנימי . רגעי המשבר אינם מתועדים כמעט, אבל הם משתקפים בין השאר ביומנים האישיים 2 התגובות למתח נעו בין קצוות : מצד אחד, כמיהה של ענתבי או של שלם . לפרטיות, ומצד אחר, דחף מתמיד לזכות בתשומת לב ובהערכה ולהימצא במרכז הבמה . הצורך בתשומת לב שב ועולה מכל דפוסי התנהגותם . המאמץ לשכנע בכל מחיר משתקף, למשל, במכתבי המורים לעזריהו וללוריא, מכתבים ארוכים, טרחניים, אף כשמדובר היה בזוטות . אצל מורים רבים קיננה התחושה שהם מקריבים את חייהם לטובת החינוך . המורה ביטא אותה רק בינו לבינ...  To the book