לשונות

340 פ ר ק ש נ י ם ע ש ר 62 בשפה הערבית של שכניהם מסביב, בעוד שבבית שמעו שפת יידיש – רומנית' . עדותה של דבשה ארליך על כפר תבור ב – 1907 מחזקת את דבריו . לדבריה, כאשר האיכרות במושבה התאמצו לדבר עברית הייתה ‘מחצית דיבורן עברית 63 עילגות בהיגוי גלילי מובהק, ומחציתו האחרת אידית מתובלת במלים ערביות' . זו דבקה בהכרח בילדים, שדיברו בעברית משובצת ביידיש : ‘אבא ! צריך לעשות 64 פארשפארן את הציגעלע הקטן' ( אבא ! צריך לכלוא בדיר את הגדי הקטן ) . הורביץ, מנהל בית הספר במשמר הירדן, תיאר את ילדי הגן ביסוד המעלה ובמשמר הירדן ב – ,1923 ה'מתפלשים בעפר ובאשפתות במשך כל היום יחד עם ילדי הח'ראתים אשר במושבה . הם מדברים ביניהם ז'רגונית [ יידיש ] מתובלת 65 בערבית, או יותר נכון בקללות ערביות הצורמות את האוזן והפוגעות בנפש' . מה גרם למצבה הירוד של העברית במושבות הגליל ? היו, כאפשטיין, שנעצו את הסיבה בבורותם של האיכרים או בספקנות שגילו כלפי תחיית השפה : ‘בזכרון יעקב [ . . . ] לא נודע כי יש ספרות עברית בעולם . בראש פינה לא חסרו יודעי תורה, אבל איש לא חלם על דבור עברי' . וינברג האשים גם הוא את האנטי – אינטלקטוליזם...  To the book