פדגוגיה

284 פ ר ק ע ש י ר י יסטו מהדרך שהותוותה להם, העניק למורה את הזכות ‘לחדור תמיד אל הפינות 3 הטמירים בחיי הילד' . היו בתי ספר, ובייחוד בית הספר בראש פינה, שדנו בדרך שראוי להתייחס בה לנפש הילד, דיונים שניכרה בהם ביקורת עצמית כנה ועמוקה . כך היו הדברים, למשל, באותה ישיבת מורים שכונסה בראש פינה בתחילת שנות העשרים והוזכרה לעיל . משתתפי הישיבה ניסו לברר, בין היתר, מדוע לא לוותה 4 התפתחותם השכלית של תלמידי בית הספר גם בהתפתחות רגשית נאותה . באותה הישיבה דנו המורים גם במשמעות סילוקו של אחד התלמידים מבית הספר . המורה א' כהן הצדיק את המעשה . הוא כינה אותו ‘מושחת', כלומר, שאופיו רע ללא תקנה, ועל כן ‘היה צריך גם להרחיקו מלכתחילה' . לובה וילקומיץ מצאה את הדברים שטחיים : ‘לא נוכל לקוראו "מושחת" . הוא טוב לב, דורש צדק באופיו, רוצה גם ללמוד ומתעניין לפעמים' . זה היה, לפי וילקומיץ, קלסתר נפשו של אותו תלמיד . הייתה בה רק נקודת תורפה אחת : ‘אין לו יראת הכבוד', ולדעתה היו מוריו צריכים לזהות אותה ולהתמקד בה . חשוב לציין, שהמאפיינים הטובים והרעים גם יחד שמנתה וילקומיץ בתלמיד נגעו לענייני מוסר וערכים ולא להיבט...  To the book