היגיינה

372ת פ ע ו ל ב י ת ה ס פ ר והסטריאוטיפית שרווחה אז, משפחותיהם לא היו מסוגלות להעניק את הדרוש להם ואף לא לפקח על התנהגותם . הדעה הרווחת הייתה ש'בריאותם של הילדים האלה מתרופפת לפני כניסתם לבית הספר והם מסגלים להם מידות 72 כך נכרכו יחד גוף ונפש וההיגיינה רעות, מתרגלים לאי הניקיון של הסביבה' . התרבותית הפכה לחלק מהאופק הרחב של תפיסת ההיגיינה . במושבות, למשל, היה חשש מהשפעתה הרעה של הסביבה הערבית הקרובה . ראש פינה, יסוד המעלה או סג'רה היו צמודות פיזית לכפרים ערביים, ובכפר תבור דרו אריסים ערבים ומשפחותיהם דרך קבע בחצרות האיכרים . בשל כך, אגב, עלתה חשיבותו של גן הילדים שאסף אליו את הילדים הללו כבר בגיל מוקדם, וכך סייע למניעת השתרשותם של הרגלים רעים בקרבם . מנהלים ומורים רבים היו מודעים לדרישות ההיגיינה והושפעו מהן . משה כהן, חבר ועד כפר תבור, ביקש לתקן את הגג הדולף ולרשת את החלונות 73 והדלתות ‘וכך יהיה בית ספרנו למופת לא רק בחקלאות אלא גם בהיגיינה' . ב – 1907 מנה המנהל ענתבי את פגמיו של בית הספר בכפר תבור, אף שזה נבנה רק שנים ספורות קודם לכן . גגון שנמצא בחזית הבניין הפריע לכניסת אור לכיתות, ...  To the book