דימויי האיכר בעיני המורה

156 פ ר ק ח מ י ש י עדויות רבות, אף שאינן מצביעות על רעות עמוקה בין מורים לאיכרים, מתארות חיים של שיתוף פעולה הדוק, שהתבטא לפני הכול בזיקה פיזית חיובית למתחם בית הספר . ברכה חבס העידה כיצד בכנרת ‘יחס הילדים אל בית הספר טוב ומלא עניין . הם מבלים בו את כל שעותיהם [ . . . ] . בשעות הפנאי משחקים הם, קוראים וכו' בחצר בית הספר, כן גם בשבתות . קרוב ומלא אהדה הוא גם יחס ההורים' . עם זאת, נדרשה מידה של הסתייגות : ‘כל אלה [ . . . ] יש בהם גם צד קשה, היות והמורה בא במגע קרוב, יום יומי [ . . . ] עם הילדים וההורים וצריך בלי 12 אליהו לולו סיפר כיצד עזרו הרף לעמוד על המשמר לבל תקרה איזו תקלה' . איכרים מנוסים במנחמיה למורים בהדרכה בגינת בית הספר, ובתמורה קראו וכתבו המורים מכתבים עבורם או אימתו נכונות של שטרות שקיבלו . גריס – צימרמן זכרה כי המורים נתפסו כ'חלק מהמשפחה הגלילית', בניגוד לפועלים, 13 עדויות אחרות מציגות תמונה מורכבת שנתפסו רק כעוברי אורח במושבה . יותר . אסתר ויג, מורה בראש פינה באמצע שנות השלושים, תיארה כיצד היו האיכרים מרכיבים את המורים על סוסיהם לטיולים בכרמים, וכיצד התארחו המורים בבתי תל...  To the book