רגישויות

126 פ ר ק ר ב י ע י הגדולה הזאת אשר יודע את שכבי עתה ואת הקשיבי להלמות לבבי — זהו 21 שלם התרפק על טיוליו שטייל לבדו : ‘אחה"צ [ אחר הצהריים ] בליתי האושר ! ' . את זמני בטיול מסביבות לכפר, אף כי רציתי לשבת ולכתוב את הדין וחשבון של עבודתי כאן, אולם אינני מצטער מדחייה זו, כי מטיול זה נהניתי עד מאד 22 מכל הצדדים' . עם זאת, לפעמים העיקה עליהם הבדידות . שלם תיאר : ‘הנני יחידי בחדר, וכל תנועה וקשקוש באיזה מקום, מותחים את עצבי . אני נרגש מאוד וירא לכבות את הנר . [ . . . ] ההרגשה זוהי הרגשה, ואי אפשר להיפטר ממנה' . וכמה ימים אחר כך : ‘ליל נדודים היה לי הלילה . ליל שבו לא יכולתי לעצום עין . נדמה לי שמתנפלים עלי וגוזלים את כל רכושי הזעום . פעמים אחדות קמתי והתהלכתי קצת, ושוב שכבתי לי . לפי הנראה סיבת נדודים זו היא מפני תנומתי 23 במקרים אחרים לוותה תחושת הבדידות בתחושת דיכאון . וילקומיץ, ביום' . שהיה זקוק להצלחות מוחשיות מידיות, התלונן : ‘יש אשר יתקפני יאוש מר . 24 אני בודד ואיני מוצא ספוק בעבודתי . בית הספר העברי נשאר מחוץ לחיים' . הידיעה על מותו של בנימין זאב הרצל הסעירה את נפשו של ויתקין, שבעיני...  To the book