|
|
75ה מ ע ב ר מ י ק " א ל ו ו ע ד ה ח י נ ו ך יק"א . החשיבות שייחסה בעבר לתרומתם של בתי הספר לגיבוש החברה האיכרית במושבות, פחתה אחרי המלחמה . גם הטיפול בצרכים השוטפים של בתי הספר — מבנים, סגל הוראה ותלמידים — הפך לעול שיק"א לא חפצה לשאת בו עוד . התפתחותם של זרמים חינוכיים – פוליטיים במערכת החינוך היישובית תרמה גם היא להחלטה . יק"א רחקה כל ימיה מפוליטיקה . עם זאת, בשל אמות המוסר שהדריכו אותה, לא חשבה להפקיר את מערכת החינוך המקומית . לפי אמונתה, כל עוד הוסיפה לתקצב את פעילות בתי הספר, לא היה פסול בהעברת האחריות לפעולתם השוטפת לגורם מוסדי אחר . באשר לוועד החינוך, על אף שחתר לבסס את מעמדו ביישוב כגורם הדומיננטי בעיצוב מדיניות החינוך, ולשם כך נאבק, למשל, לזכות בסמכות פורמלית על פעילותו של זרם ‘המזרחי', הוא נמצא בסד תקציבי שהקשה עליו להעניק לבתי הספר רווחה חינוכית של ממש, דבר שהשתקף בתקנים, בשכר ובתנאים הפיזיים של הלימוד . ועד החינוך נשען על תמיכות חיצוניות, בעיקר של ההנהלה הציונית, תמיכות שאת היקפן המדויק ואת תזרים המזומנים שלהן קשה היה להעריך . כך הוגבלה עָצמתו . תלות כזאת התקיימה גם בינו לב...
To the book |
|
|