החינוך העברי בארץ ישראל

46 פ ר ק ר א ש ו ן של ה'חינוך' כמעצב הרוח הלאומית ; בהיעדר מדינה ריבונית העניקה השליטה בהיבטיו השונים של החינוך, ערכיים ומִנהליים גם יחד, חזות של קדם – מדינה . משום כך שקדו חוקרים שונים לזהות את תהליכי המיסוד . מסקירת המחקרים עולות שלוש גישות מייצגות : יעקב עירם ושושנה קרים ביררו את מטרות החינוך ; רחל אלבוים – דרור התמקדה ביחסי השליטה ; יובל דרור הציג את תפיסת ‘הכלים השלובים', שראתה את תהליך ההתפתחות החינוכית כפרי של כמה אלמנטים הכרוכים אלה באלה . עירם וקרים הדגישו במחקרם את מקומה של המסגרת הרעיונית כנקודת מוצא מלכדת, ועל כן כבסיס לתהליכים הארגוניים ; אלבוים – דרור העמידה את ניוד העָצמה כאמת מבחן, ואילו דרור נתן את דעתו בעיקר לדינמיקות המשולבות שהניעו תהליכים בהתגבשות 72 המערכת החינוכית . אפשר להצביע על שתי מגמות שליוו את תהליכי החינוך לכל הפחות בתקופה הנדונה בספר . מגמה אחת ביטאה אחדות בסיסית בהצבת מטרות חינוכיות . מטרה כזאת הייתה, למשל, חינוך למחויבות אישית לצורכי הכלל הלאומי . המגמה האחרת הציגה מחלוקת לגבי הפרשנות המדויקת במהות הערכית של אותן מטרות . היא השתקפה בקיומם של הזרמים בחינ...  To the book