פירוש מקובל המובא בשני המילונים

161 המילון 'שרשות כסף' ומקומו במדע הלשון ובמילונאות העברית בימי הביניים כספי מצא במילונו, אם כי בצורה מאולצת, מכנה משותף מלא בין כלל המשמעויות : כמר [ . . . ] מין כיווץ מפני תגברת יובש וחום, מזה קראו לכלי ידוע אצלם שכווץ הדגים או העופות ולוכדם ואמרו 'כְּתוֹא מִכְמָר' [ . . . ] וכן מזה הסוג קראו שֵם לאנשים היבשים והכווצים בעורם מצד צוק הפרנסה והַפְּרִישָׁה מתענוגי העולם 177 כי כל זה קבלת ואמרו 'והשבית את הכמרים' [ . . . ] וכן 'נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו', 178 הפעלות ושנוי בעור הפנים ובבשר דרך כיווץ וּכְוִיצָה . מדבריו עולה שמשמעות-האב של השורש היא התכווצות . על כן המלכודת נקראת מִכְמָר, משום שהיא תופסת ומכווצת את הניצוד ; המיַת הרחמים אף היא גורמת להתכווצות הבשר, ומכאן הביטוי 'נִכְמְרוּ רחמיו' ; והכמרים נקראים כך משום שעורם מתכווץ מחמת פרישותם הָרַבָּה מתאוות העולם . הנה לנו דוגמה לפרשנות הנראית דחוקה, אך מחויבת לאור ההנחה שכל הערכים באותו השורש הם בעלי מכנה משותף מבחינה סמנטית . עוד דוגמה מאלפת אפשר לראות בשורש בע"ר . והנה דברי אבן ג'נאח : 179 هذا فعل الذات تفسيره وقدت . . . ومعنى أ...  To the book