עקרונות לשוניים הנגזרים מן הפילוסופיה

105 'רתוקות כסף' — הכנסת עקרונות תאורטיים לדקדוק העברי ניכר שכספי מצא משמעות, לעתים מאולצת, בשמות האלף-בית, ואותה ייחס למייסדי הלשון . בדבריו ניכרת השפעת הפילוסופיה האפלטונית, כפי שאמר סוקרטס להרמוגנס בדיאלוג ביניהם : 'הלא ידעת שבדברנו על האותיות אנו קוראים להן שמות, ואיננו מבטאים 73 שני המקורות, אפלטון המוקדם וכספי המאוחר, מניחים שהלשון אינה פרי אותם עצמן . ' הסכמה ותפקידה אינו מתמצה בהיותה אמצעי תקשורת, אלא היא יצירה מחושבת של מחוקק אמן שמטרתו הייתה ללמד את הדוברים באמצעות השמות . חזרה וכפילות לצורך הדגשה כספי סבר כי מחברי ספרי הקודש הונחו מכוחם של עקרונות כלליים המתבטאים בפרטים — בשונה מפרשנים אחרים שהסבירו את כוונת הכותב, אך לא שייכו את פירושיו לתפיסה כללית רחבה יותר . יתר על כן, יש שכספי השתמש בעקרונות המקובלים על הפרשנים, אבל החיל אותם על פרטים שאינם נוגעים לכאורה לכלל המנחה . פעמים רבות הטעים כספי כי חזרה על אחד הפרטים נועדה להדגיש ולחזק את ההוראה הקשורה אליו . כלשונו : 74 לִמדנו דבר גדול ויקר, באמרו : יוסף החכם, אבינו הראשון, הנקרא 'צפנת פענח', 'ועל הישנות החלום אל פרעה פעמיים,...  To the book