מחוקק השפה העברית החדשה — ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית

השפה העברית בראי חכמת ההיגיון 90 יחסית הנמצא בכתבי הקודש : 'אין לנו הרבה ממה ובמה ליצור, כי לשוננו אינה לפנינו בשלמותה . מהשורשים הרבים בלשוננו לא נשמר לנו במקרה אלא חלק קטן, והשאר 57 מדהים לראות עד כמה דומים דבריו של רס"ג : אבד, ואין לנו חמר הנצרך ליצירה . . . ' 58 'הלשון הייתה רחבה מן הספר', לדבריו של בן יהודה כאלף שנים אחריו . למעשה, ניתן למנות שלושה גלגולים של מחוקק השפה העברית המודרנית : התקופה הראשונה : מהקמתו של ועד הלשון העברית בשנת 1889 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ותום ימי העלייה השנייה . זוהי גם תקופת תחיית הדיבור העברי בארץ, שהחלה בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה . בתקופה זו נסללה הדרך לקביעת מבטא עברי אחיד, הוא המבטא המזרחי-הספרדי . משנת 1905 החל שיתוף פעולה עם מוסדות החינוך בארץ ונקבע כי החלטות הוועד, יש בהן כדי לחייב את כלל מורי ישראל . נקבעו מונחים בתחומי החשבון, ההתעמלות, הבישול, ההלבשה, הבוטניקה ועוד . בסיוון תרע"ד הכירה התנועה הציונית בוועד הלשון בתור מוסד עליון לקביעת מילים חדשות ופוסק אחרון בנוגע אליהן . התקופה השנייה : לאחר מלחמת העולם הראשונה . עם כינונו של המנדט ...  To the book