השפה העברית ותורת ההיגיון

87 השפה העברית : מוצאה, מעמדה ותפקידה והיותר מעולה מזה, כי ברובם נדע פְּסָק [ = הכרעה ] , במה שחלקו הפילוסופים עליו כמו שחלקו בשם 'שָׁמַיִם' על דרך משל ; כי בספרי התכונה והטבע כתוב, כי היה מחלוקת בין הפילוסופים, אם הגשם השמימי כדורי או שטחי, וארכו טענות זה וזה . ולשוננו והמדבר ברוח הקודש ובנבואה השלמה, בקראו 'שמים' גזר ופסק 44 הלכה, כי הוא כדורי ומתנועע בסבוב . ביסוד השפה העברית מונחים תכנים הקשורים למהות המסומנים . במילה 'שמים' מציינת השפה את תכונתם — עגולים וכדוריים — ומכריעה במחלוקת הפילוסופית בנוגע לצורת השמים . כך אפשר לעמוד על הקשר בין השפה העברית ללוגיקה : השפה העברית קושרת בין הדיבור המסמן לתוכן המסומן, ובכך מממשת את תפקיד הלוגיקה . כספי שיווה לחכמת ההיגיון גוון אפלטוני, ולפיו על השפה לקשור בין המסמן למסומן . תכונה זו אינה שווה בכל השפות, והעברית מצטיינת בה . שני הבדלים יש בין תפיסת השפה של הרמב"ם לתפיסת השפה של כספי : הרמב"ם, שדחה את התפיסה האפלטונית, הסביר שתפקיד ההיגיון הוא כללי ומאפיין את כל השפות במידה שווה — דיבור בצורה הברורה ביותר, כך שהשומע יבין את כוונת המדבר ואת תוכן...  To the book