הגדרת הלוגיקה במשנתו של יוסף כספי

75 הלוגיקנים ויחסם לתורת הדקדוק : בין בגדד לפרובנס 46 לאמור, תפקידה של מלאכת אלא אם כן נלמוד תחלה זאת המלאכה [ = ההיגיון ] [ . . . ] ' . ההיגיון לקשר בין הסימן הלשוני, ה'דיבור החיצוני', לבין מהות הדבר, כפי שהיא נתפסת במחשבה, שהסימן מציין . בתחילת פירושו לספר בראשית הבליט כספי את חשיבותו של ההיגיון בהבנת כתבי הקודש : 'אל ידמה שום אדם לבא עד תכלית שלמות ידיעת דברי התורה, אלא אם כן הוא בקי בקיאות גמורה [ . . . ] במלאכת ההגיון הַמְּיַשֶּׁרֶת כל לשון וכל מחשבה, ר"ל, דבור — 47 גם כאן רואים שעיקר תפקידה של הלוגיקה הוא, לדעת כספי, הקישור חיצוני ופנימי . ' בין ה'דיבור החיצוני' ובין ה'דיבור הפנימי' . נמצא אפוא שכספי ייחס את שני התפקידים הללו ללוגיקה, ובכך הושפע בהבנת הדברים מגדול הלוגיקנים בעולם הערבי, אבו נצר אלפאראבי . אף הטרמינולוגיה וההקשר בין שלושת המונחים : לוגיקה ( منطق על-פי אלפאראבי ו'היגיון' על-פי כספי ) ; הדיבור הפנימי ( النطق الداخل על-פי אלפאראבי ) ; הדיבור החיצוני ( النطق الخارج על-פי אלפאראבי ) , נראים לקוחים מבית מדרשו של אלפאראבי . אלפאראבי שב והדגיש פעמים רבות בספריו כי תפקידה ...  To the book