הגדרת הלוגיקה במשנתו של אלפאראבי

השפה העברית בראי חכמת ההיגיון 72 בדומה לכך קבע אלפאראבי בפתיחה ל'איגרת ההיגיון' כך : [ . . . ] מלאכת ההיגיון, והיא שכוללת את העניינים שידריכו את הכישרון העיוני 34 [ הכוח המחשבתי ] לכיוון האמת בכל מה שאפשר לטעות בו [ . . . ] ובאריכות יתר כתב אלפאראבי כך : מלאכת ההיגיון היא שמעמידה את האדם על האמת ועל הטעות באשר הן, ועל השיטות שדרכן יבדוק האדם אם הגיע לאמת או התרחק ממנה . [ היא נותנת את הכלים להתמודד גם ] במצבים שהאדם רואה בהנחות הנכונות טעויות, ולהיפך : 35 כשהטעויות נראות דווקא במבנה נכון וגורמות לאדם לטעות בלי שירגיש . . . כאן הדגיש אלפאראבי את העובדה שבלעדי לימוד הלוגיקה האדם עלול לטעות בלי להרגיש, ודברים הנראים לו נכונים ופשוטים יתגלו לו באמצעות לימוד הלוגיקה כטעויות — ולהיפך . כלומר הלוגיקה אינה רק מה שקרוי בימינו 'שכל ישר' או 'היגיון' אלא 36 היא מערכת שלמה של טענות והנחות . עם זאת, אלפאראבי הבהיר כי תפקידה של הלוגיקה הוא לתת את הכלים לדיבור החיצוני — המסמן — לרמוז בדיוק לדיבור הפנימי — המסומן, כלשונו : והלוגיקה נותנת את הכללים [ . . . ] והיא דומה במעט לחכמת הדקדוק במה שנותנת את כלל...  To the book