|
|
1192 | בן- גוריון, ביוגרפיה – ספר שני : המנהיג – עלייתו ושקיעתו שהצפיות ממנו היו לפרישה אמתית . ״שלום רב לדויד [ בשורוק ] האזרח החופשי״, כתבה לו בשמחה ובאמונה שלמה רחל בית-הלחמי . ״הפכת לאזרח, אבל אם גם לאזרח הנך ראש 8 אמנם כבר עשה זאת בעבר, רק לפני עשר שנים ; או אז התברר שפרישתו האזרחים״ . הייתה לגמרי זמנית . הוא לא הפסיק את פעילותו הציבורית ולא חשב לרגע שהוא צריך לעשות כך . אך דומה שהפעם היה מי שחשב בציבור, שמה שהיה לא יחזור על עצמו, לא יהיה . העובדה שהודיע באופן חד ונמרץ כי לא ישמש יותר בתפקידים ממלכתיים ; שכבר לא יוכל לשמש כראש ממשלה לאחר התפטרותו מהכנסת ; שהחליט לרדת לשדה בוקר, 9 ולשהות שם רוב הזמן, שאולי הוכיחה פיזית כי זה אכן רצונו ; לשפץ מן היסוד את צריפו או שהצהיר כי מעתה והלאה יעסוק בהגות, בכתיבה, בקריאה ובשיח, היוו עוד הוכחות . הנה, בן ציון דינור, ההיסטוריון, איש הרוח, איחל לו ש״רוח היצירה תמשיך לשרות עליך 0 רוח היצירה ! לא מעבר לכך . חיש קל התברר שאלה שהאמינו כי יפרוש בכל דרכיך״ . מהציבור מעתה והלאה, התבדו . הפעילות הציבורית המשיכה להיות עדיין לב מעשיו . אבי שילון הסביר את ...
To the book |
|
|