|
|
408 | בן- גוריון, ביוגרפיה – ספר ראשון : כיבוש ההנהגה סיפר בהתפעלות ד״ר ויצמן עלה בהרבה בזמן האחרון [ בקרב ראשי הממשל הבריטי ] ״, לחברי הנהלת הסוכנות . ואולם גם הבריטים הבינו כי כדי להביא לידי גמר עניינים מעשיים הנוגעים לציונים, צריך דווקא לשמוע את דעתו של בן-גוריון . גם הם ידעו, שגייסות פוליטיים יש לבן-גוריון, לא לוויצמן . אין פלא אפוא שהאדמיניסטרציה הבריטית ראתה בו מנהיג ציוני אשר יש לעקוב אחריו בקפדנות . * מאז 193 ניסו – גם מחוץ וגם מבית – לערער על סמכותו של בן-גוריון . הדבר בלט בעיקר בוויכוח על תכנית החלוקה, שבמהלכו נתקל בהתנגדות קשה לדעותיו מצד טבנקין ואוסישקין ואפילו מצד ברל . אי-אפשר שלא להתפעל מתמרוניו של בן-גוריון שאפשרו לו לצבור כוח פוליטי ולשמש מנהיג, אף שלאורך זמן היה במיעוט בקרב חבריו להנהגה . לאורכה של מחלוקת זו, למרות עמדתו הלא פופולרית, הוא ידע לנווט את הדברים כך שהכול חיכו למוצא פיו . ואכן, בסופו של דבר הכירו גם יריביו במנהיגותו . אחת הסיבות לכך הייתה יכולתו המרשימה לשמור על בריתות גם עם מי שחלקו עליו ; בשנים הללו זה היה עם שאול מאירוב ובייחוד עם ברל, שניהם משוללי החלו...
To the book |
|
|