כתיבתה של ברטה פפנהיים

מ ב ו א 63 143 נוסף לכך, היא עסקה בתרגום : ב- 1899 פרסמה את ספרה כל זכר לניסיון זה . הנודע של מרי וולסטונקרפט האנגלייה הגנה על זכויות האִשה ( A Vindication of the Rights of Woman ) מ- 1792 בתרגום משלה לגרמנית, ובהמשך הוציאה לאור את תרגומיהן של שלוש יצירות מאוצר ספרות היידיש : זיכרונותיה של גליקל 144 [ ,37 ,38 39 ] האמל, מעשה בוך והכרך הראשון של צאינה וראינה . על פניו לא היה דבר יוצא דופן בהיות פפנהיים אִשה בתפקיד מנהיגותי המושכת בעט סופרים . עם זאת, העובדה שכתבה במגוון סוגות, ובייחוד העובדה שהרבתה לכתוב ספרות יפה, הייתה פחות נפוצה בסביבה שבה פעלה . הנרייטה פירת, שותפתה להקמת האגודה “סעד נשי“ למשל, הייתה פורייה למדי בתחום הכתיבה ואפילו כינתה את עצמה “סופרת“, אם כי למעשה כמעט לא עסקה בכתיבה ספרותית . פירת, אם לשמונה ילדים ( שתיים מבנותיה נספו בשואה ) , פרסמה מעל לשלושים ספרים וכמאתיים מאמרים מקצועיים בנושאי כלכלה וחברה, בייחוד על 145 גם אליס סלומון, מראשי תנועת מצב הנשים בעולם העבודה ועל אתיקה מינית . הנשים הגרמנית וחלוצת העבודה הסוציאלית בארצה, חתומה על ספרים ומאמרים רבים ואף כתבה את זי...  To the book