פרק ט הרצל

432׀ הרצל ( 1897 – 1905 ) מאותו דין וחשבון שנכתב בעבור באי הוועידה התלת-שנתית של הוועד האודסאי התחוור כאמור עד כמה דלה ועלובה נשארה פעילותו . ואולם בהשוואת הנתונים משנות המשבר ( 1891 – 1892 ) לאלה משלוש השנים שלאחריהן הורגש שיפור מה . מספר חברי הוועד עמד בסוף אותה תקופה ( 1895 ) על 4,144 איש, לעומת 4,839 איש בשנה הראשונה לכינונו ו- 2,772 איש בשנת 1892 . כך גם סך התרומות . בשנת 1890 הוא עמד על 45,799 רובל, שנתיים אחר כך ירד ל- 24,466 רובל, ואילו בשנת 1895 עלה שוב לרמה של השנה הראשונה והגיע לכדי 42,392 רובל . השיפור בסך התרומות ובמספר החברים לא שינו במאומה מדימויו הכושל של הוועד בגלל פעילותו הדלה . התברר כי בשנה שחלפה מאז פרשת מרגלית הוצאו כספי הוועד בדיוק על אותם יעדים שהוצאו עליהם בשלוש השנים הראשונות לקיומו . שוב סובסדו כמה איכרים ופועלים שכירים בגדרה ( כרבע מכספי הוועד שהועברו לארץ ישראל ) , בחדרה ( כעשרים אחוזים מכספי הוועד ) , בפתח תקווה, ברחובות ובוואדי חינין ( כעשרה אחוזים בכל אחת מהן ) , והשאר ניתן לעוד כמה איכרים ופועלים שכירים בשאר המושבות, לכמה בעלי מלאכה בערים וכן למפעלי חינ...  To the book