פרק ב "סופות בנגב"

"סופות בנגב"׀ 39 שנאמד במיליוני רובלים, והביאו את היהודים לידי משבר . יותר מכול, הם לא יכלו לשאת את אזלת ידם של השלטונות, שלא הגנו עליהם . יתרה מזו, החשד שהפורעים זכו לעידוד 4 הגביר עוד יותר מחוגים המקורבים לחצר המלוכה בערי הבירה מוסקבה וסנט פטרסבורג את מפח הנפש בקרב היהודים, שהרגישו חוסר אונים נוכח האירועים . בבדיקת אופיין של הפרעות, שפרצו בראשונה בעיר יליזאווטגראד בדרום רוסיה ( כיום — קירובוגראד ) והתפשטו משך שנה ויותר לרחבי אוקראינה, ואף חרגו מתחומה, ובבדיקת הדינמיקה שדחפה להתפשטותן, נראה כי הן פרצו באורח ספונטני, לפחות גל הפרעות הראשון, והונהגו בידי מנהיגים מקומיים ותועמלנים נודדים . הללו תלו ביהודים את חולייה של החברה הרוסית וטענו בפני המון מוסת, שקיבל את דבריהם, כי היהודים אשמים ברצח הצאר אלכסנדר השני . אותם תועמלנים ראו בחברי התנועה המהפכנית "נארודנייה וולייה", שקיבלו עליהם את האחריות לרצח הצאר, קבוצת מחתרת המונהגת בידי יהודים, אף שרק מיעוט קטן מתוכה באמת היה יהודי . מהלך הרוח שהשתרר מאז הרצח היה ברור כי בקרב היהודים ישנו חשש שבתגובה להתנקשות יתחוללו מהומות 5 ואכן, אשר יגורו בא,...  To the book