ב. הריטואל כטקס המוציא אל הפועל את צופני הסמל, האתוס והטוטם

המשמע ות התרבותית-דתית של שימור טעמי המקרא ׀ 275 122 כך גם המוסיקאי דריק קוק : "צריך לומר כי שמטבע מקורותיה היא טונאלית" . השכל הישר לא יכול לקבל שההתאמה הרבה בין הסדרה ההרמונית הטבעית ובין 123 השיטה הטונאלית היא רק עניין של צירוף מקרים" . על כל פנים, עולם הדתות רואה את המוסיקה אלוהית במידת מה, ובד בבד תר אחר בסיס אובייקטיבי בשבילה בעולם הטבע . כך או כך, בעולם הדתות המאמינים הנעזרים במוסיקה לליטורגיה של פולחניהם אינם עוסקים בוויכוח הפילוסופי הנטוש אם המוסיקה בוקעת מן האדמה או מפציעה ממוח האדם . לוי-שטראוס כתב שהמוסיקה היא השפה היחידה שאפשר להבין אותה אולם אי אפשר לתרגם אותה . מכאן שיוצר המוסיקה הוא מעין אל, והמוסיקה שלו היא 124 ולענייננו, הרי שנעימת טעמי המקרא על הנושא המסתורי ביותר בחקר האדם . פי הדיאלקט של היהודים הטדסקים מהדירה ומאדירה את הטקסט המקראי — דברי אלוהים חיים — על בסיס צלילי הסולם הפנטטוני — והעניין פנומנלי, ויותר מכך 125 על פי רוב העדיפה התרבות היהודית את המילה — הנאמרת, הכתובה מסתורי . או המושרת — מן העצם החזותי . העדפה זו השפיעה השפעה רבה מאוד על היהודים בגלותם בתקופה ...  To the book