א. ראשית העיסוק המוסיקלי בטעמי אשכנז: רישום התווים במאה הט"ז

נעימת הטעמים האשכנזית ( הטדסקי ת ) במבט חדש ׀ 163 2 כותב הביוגרפיה של רויכלין והמוציא לאור של מכתביו,מהערותיו של לודוויג גייגר, עולה שהתעניינותו של רויכלין בתנ"ך בשפת המקור — עברית — ובטעמי המקרא הצמודים לטקסט העברי גברה משום שהיה נוצרי אדוק וסבר כי יש בהתעסקות זו בסיס לקירוב נוצרים אל מקורות האמונה . שורת תווי הטעמים המיוחסת לרויכלין 3 אשר הורה עברית לנוצרים איננה אלא רישום התווים שקיבל מהכומר בישנשטיין, והתעניין, כהומניסטים רבים אחרים בתקופתו, בנושאי יהדות . הוא העלה על הכתב מה ששמע ממידען או ממידענים מבאי בית הכנסת בגרמניה . פרט מעניין הוא שרישומיו המקוריים של בישנשטיין הורמנו ( עובדו ) לארבעה קולות, כדרכם של מוסיקאים בני התקופה . כנהוג באותם ימים, המוטיבים המוסיקליים לכל טעם יחיד נרשמו בקול הטנור שנחשב לקול המוביל ונוספו על קול זה שלושה קולות מלווים — סופרן, אלט ובאס . הרישום המוסיקלי נרשם מימין לשמאל, כתואם את השפה העברית . וכך אבנארי מסכם זאת : " [ . . . ] דאג המחבר להוספת שלושה קולות משלימים אל נעימת הנגינות החד-קולית שהפכה בכך לתפקיד הטנור ביצירה בת ארבעה קולות : אין זאת אלא 'ת...  To the book