|
|
231׀הקול והטעם המוסיקליות של שכניהם היהודים מן הקהילות האחרות, ונעימות ולחנים של קהילה אחת עברו לקהילות אחרות . ואכן, מן המאה הי"ז כבר היו ידועות תופעות של נדידת לחנים מקהילה לקהילה . תהליך זה של עירוב מסורות הלך והתגבר במשך השנים, כך שלפני מלחמת העולם השנייה כבר התקיימו גם קהילות מעורבות . להלן יובאו דוגמאות בעניין זה מכמה תחומים . זמרת בית הכנסת בזמרת בית הכנסת ניכרו השפעות הדדיות בין בתי הכנסת השונים באיטליה . יהודים טדסקים אימצו לעצמם את נעימות הספרדים, ולהפך — היהודים הספרדים והיהודים האיטליאנים לקחו מנעימות האשכנזים . לאלו ממדים הגיעה תופעה זו נוכל להיווכח, למשל, בוויכוח הגדול שפרץ במאה הי"ז בעניין הנעימה של ברכת הכוהנים . את סיפור 30 הוויכוח התנהל בפררה, והמקרה תואר 29 ואדלר . המעשה מביאים אליהו שלייפר כך : כוהן חסיד, נחמה בן ברוך שמו, ( לא חכם במיוחד [ ההערה במקור — א"א ] ) ניסה לשנות מנגינה שהונהגה אצל היהודים האיטליאנים . מדובר בנעימה לברכת הכוהנים בנוסח האיטליאנים בפררה, שם היה נהוג לשיר אותה בכל אחת מהמילים בנפרד . לכוהן המדובר היתה בעיית הטעמה, משום שבפררה הטעימו את המילים...
To the book |
|
|