מבוא מתודי

63׀הקול והטע ם הראשונים עדיין חשבו על שיבה לארץ המוצא, ולכן שימרו את המסורת המיובאת . לא כך חשבו בני הדור השלישי והרביעי . כמו שכבר נאמר, המהגרים האמינו שבתוך פרק זמן סביר יחזרו לעריהם בגרמניה וכי הגירתם היא זמנית בלבד . הספר דן גם בהיבט זה — בתהליכים המדורגים של ההבניה החברתית של מציאות החיים החדשה, שנבעו מן הרצון לשמור ככל האפשר על הזיקה למקום המוצא מתוך תקווה לשוב אליו במהרה . אפשר לומר אפוא שמלכתחילה יצרו לעצמם המהגרים האלה מעין ''גרמניה קטנה'' בתוך איטליה, אולם את יכולת השימור של ייחודם ה"גרמני" קבעו עובדות החיים שהכתיבו אילוצים אשר לא נחזו מראש . בהקשר זה הובא גם הדיון בשפה — רכיב ראשי בכל תרבות . כאשר מדובר בקהילה מהגרת ובקהילה קולטת ניכרים תמיד הבדלים של ממש בין שתי התרבויות, ואלה באים לידי ביטוי בעיקר בשפה . בשמירתם הקנאית על זהותם שמרו הטדסקים על הגרמנית כשפת התקשורת הפנימית שלהם . הדבר נכון לא רק לשיח היומיומי, אלא גם לניהול העניינים התרבותיים והדתיים בקהילה בכלל, ובבית הכנסת בפרט . הדעת נותנת שכאשר נזקקו הטדסקים לשפה האיטלקית הסגיר מבטאם את ארץ מוצאם . באשר להיגויה של השפה ...  To the book