בורניקת האהבה של רכניב 701׀ גנם של האהרליכים זכור כגן שבו פורחת האהבה ושבועות של׀ אהבה נצחית יכולות להיאמר באותה רצינות תהומית המלווה את משחקי הילדות . אבל גני העבר המאושרים דינם להיעלם . שושנה מכריחה את יעקב לומר שוב את מילות השבועה ( אף פרפרזה אינה מתקבלת ) , ולאחר מכן שואלת אם השבועה עדיין תקפה . ואף על פי שרכניץ ממלא מיד אחר גחמתה ומצהיר, "מוכן אני, מוכן אני, מוכן אני" ומתחייב להינשא לה, אין זה ברור אם ההצהרה המחודשת של השבועה יכולה להיות בעלת כוח ממשי בהווה, שרבים בו רגעי הניכור והחולי . שושנה איננה אהובה ש"לבה ער", אלא מעין "בת מלכה מנמנמת" וחולנית ( הקשר בין שיר השירים לאגדה על "היפהפייה הנרדמת" עולה בבירור משמה הגרמני : Dornroeschen , "שושנה 12 רכניץ, לעומת זאת, איננו נסיך חלומות אשרבין החוחים" ) . ביכולתו להציל את אהובתו מקללת השינה, ואף לא דוד המסוגל ל"דובב שפתי ישנים" ( שה"ש ז, י ) . הוא בעיקר פוסע לצדה בשתיקה, מגשש אחר מילים שאינו מוצא, או מבטא בשנית מילים מזמנים עברו ( אין ספק שהוא יצירתי הרבה יותר כאשר הוא מדבר עם אצות הים ) . נראה כי מערכת היחסים שלהם כמבוגרים אינה אלא ע...
To the book