פרק חמישה־עשר מעבר לסטרוקטורליזם: האמנות כהכנסת אורחים

מעבר לסטרוקטורליזם : האמנות כהכנסת אורחים 241 שראינו, עיקר הישגו של הסטרוקטורליזם כמתודה אסתטית ביכולתו לספק הסבר כולל ליצירת אמנות נתונה . היצירה הובנה כמערכת שבה כל רכיב נתון בזיקה מבנית לרכיב אחר, ואין בה אף רכיב מיותר שאינו נתון בזיקה עם רכיבים אחרים . קריאתו של בארת ב"גולדפינגר" היא דוגמה מופתית לאופן שבו כל אחד ממרכיבי הטקסט מוצא את מקומו בפרשנות . אולם ביתרון זה יש כדי להעיד על חיסרון דווקא : מודל הפרשנות הסטרוקטורליסטי פעל יפה על יצירות פשוטות המשתייכות לתרבות הפופולרית, אך נראה שהתקשה יותר בהכפפת מכלול הרכיבים הקיימים ביצירות מורכבות לסטרוקטורה אחת כוללת . דוגמה לכך יכולה לשמש פרשנותו של בארת לנובלה "סרזין" מאת אונורה דה-בלזק S / Zורפסב ( שם הספר לקוח משמות גיבורי הנובלה — ס רזין ו ז מבינלה ) . ניתוח הנובלה הוא מקרה מבחן לתקפות הקריאה הסטרוקטורליסטית בספרות הקלסית . מבט ראשון מגלה אי הלימה בין הממד הקולוסלי של הפרשנות לממדיה הצנועים של הנובלה . כתיבתו של בארת ניכרת באיכויות פואטיות מובהקות המטשטשות עוד יותר את ההבדל הסגנוני בין הכתיבה הבדיונית לפרשנית . הפרשנות של בארת נוקטת ג...  To the book