פרק אחד־עשר בנימין: שוֹק השעתוק

180 אסתטיקה המופעלת מאחורי הקלעים בידיה הנעלמות של התאולוגיה . לכן נכון יותר יהיה לומר שהגותו האסתטית נעה תדיר בין מרקסיזם לתאולוגיה, ולכן אי אפשר ללוכדה באופן מוחלט באחד משני הקטבים הללו . תמהיל זה הוא שמקנה לבנימין את ייחודיותו ומחלץ אותו משיוכו לאסכולה . התנודה בין המרקסיזם לתאולוגיה ניכרת גם בחוג חבריו : מצד אחד, הוא מקיים קשרים הדוקים עם חברי אסכולת פרנקפורט ; אדורנו ומקס הורקהיימר ( Horkheimer ) , וכן עם ברכט, שאותו ראה כמי שמיישם כמה מטיעוניו האסתטיים . מן הצד האחר, הוא מקיים חלופת מכתבים מסועפת עם חוקר הקבלה גרשום שלום, שעלה לארץ-ישראל והשתקע בירושלים . הקריירה של בנימין נפתחת בכתיבת עבודת דוקטורט על מחזה התוגה הגרמני . ב- ,1932 עקב קשיי פרנסה, הוא עוקר לפריז ופונה לתרגום . בין השאר, הוא מתרגם לגרמנית את "פרחי הרע", ספרו הנודע של בודלר . לתרגומו הוא מוסיף הקדמה שנעשית ברבות הימים לטקסט מכונן על מלאכת התרגום . עם פלישת הנאצים לצרפת נמלט בנימין מפריז לגבול הספרדי מתוך כוונה לחצותו ולהפליג לארצות הברית . הוא אמנם מגיע למעבר הגבול בהרי הפירנאים, אך עקב התקף חרדה טורף את נפשו בכפו ב...  To the book