פרק חמישי קלסיציזם: ציור ופיסול

קלסיציזם : ציור ופיסול 73 היא שביכולתה לתפוס את האידאלי באמצעות הליך ההפשטה . לפיכך מלאכת הציור נושאת אופי רציונלי, שכן היא דורשת את הפעלת תבונת הצייר לא פחות מאשר את חושיו . ריינדולס אף טוען ברוח נאו-אפלטונית כי אותו יופי אידאלי כלל אינו מצוי בטבע עצמו, וכי מדובר בסוד שהנראות החושית לבדה אינה יכולה להסגירו . היופי הוא יותר אידאה הנמצאת בתודעת הצייר מאשר בטבע . הצייר מַבְנה את אותו יופי אידאלי מהתבוננותו בטבע, כמו מהתבוננותו באמנות מהעת העתיקה, הנצרפים יחדיו בתודעתו לישות אידאלית מופשטת . כלומר היופי האידאלי כלל אינו קיים בדבר עצמו, אלא במושג המובנה בתודעת הצייר . אידאל מופשט זה של היופי שלם יותר מגילומיו בטבע, שיש בהם בהכרח אי אלו פגמים . לשיטתו של ריינדולס, פסל "דוד" של הפסל בן הרנסנס ג'ובאני לורנצו ברניני ( Bernini ) , למשל, אינו מגשים את אידאל היופי מכיוון שדוד מתואר בו כשהוא נושך את שפתיו . מדובר בתנוחה אקראית ומקרית, ולכן אין בה כדי לגלם את המהות האידאלית של דוד . מושג היופי האידאלי קיבל ביטוי מלא בספרו המכונן של יוהן יואכים וינקלמן ( Winkelman ) "הגיונות על חיקוי יצירות יווניות ...  To the book