34 אסתטיקה העיונית, המעשית והיוצרת . בפעולה העיונית הכוונה למתמטיקה, לפיזיקה ולפילוסופיה ; בפעולה המעשית הכוונה לעשייה פוליטית, צבאית ורטורית ; בפעולה היוצרת הכוונה למלאכה ולאמנות . בפעולה היוצרת אריסטו מבחין בין פעולה הנעשית מכוח החושים, הדורשת אימון וניסיון, ובין פעולה הנעשית מכוח ההכרה, הדורשת לימוד וידע . זו בדיוק האמנות . באמנות מבחין אריסטו בין המלאכות לסוגיהן ( שאותן זיהינו בפרק הקודם עם המונח "טֶכנֵה" ) , שתכליתן פרקטית, ובין מה שמקובל לכנות האמנויות היפות, שתכליתן גרימת הנאה בלבד . באמנויות מבחין אריסטו בין חמש סוּגוֹת ( ז'אנרים ) : ריקוד, מוזיקה, ציור, פיסול ופיוט — המכונה ביוונית "פּוֹאֵסיס" ( poesis ) . ישנן כמה וכמה סוגות של פיוט : האפּוֹפיאה ( השירה האפּית, דוגמת "איליאדה ואודיסאה" של הומרוס ) , האלגיה, הדיאלוגים הסוקרטיים, הליריקה, השירה הדיתרמבית ( שיוחדה להמנונים לאל דיוניסוס ) , ולבסוף הקומדיה והטרגדיה . לפי אורח המחשבה הממיין של אריסטו, הטרגדיה משתייכת לסוגת הפיוט, המשתייך לאמנויות היפות, המשתייכות לפעולה היוצרת, הנעשית מכוח ההכרה . גם הטרגדיה נחלקת לארבעה סוגים : 1 ...
To the book