|
|
אל מול הכתוב ואולם, ולעמון . לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר״ ( דברים ב, ד – ה ) , וכך גם ביחס למואב מספר משה, הוראת האל ביחס לסיחון מלך האמורי הייתה שונה בתכלית : קוּמוּסְּעוּוְעִבְרוּאֶת נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָאֶת סִיחֹן מֶלֶךְחֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹהָחֵל רָשׁוְהִתְגָּר בּוֹמִלְחָמָה : הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָוְיִרְאָתְךָעַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ : להתנפלות המתגרה על סיחון ועל ארצו היה יעד הרתעתי-אסטרטגי : לצייר את ישראל בעיניהם ובעיני העמים הסובבים כעם אלים ובלתי צפוי, למען יראו מפניו . אלמנט ההפתעה היה לפיכך הכרחי . אלא שמשה בחר שלא לציית, ולהפר באופן דרמטי את מצוות האל : וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְחֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר . אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָבַּדֶּרֶךְבַּדֶּרֶךְאֵלֵךְלֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול . אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי . כַּאֲשֶׁר עָ...
To the book |
|
|