|
|
שני סיפורי תשתית על עצמו את מרותה של רשות הפוסקת ומורה הלכה באורח אנטי-מסורתני, מבלי להתכחש מניה וביה למסורתנותו . אם בעיני בת הקול שתי הגישות המטה-הלכתיות של הבתים אכן בחזקת ״דברי אלוהים חיים הן״, אז בשום פנים ואופן אין חברי בית שמאי יכולים לקבל ש״הלכה כבית הלל״ מבלי לוותר על עצם היותם נמנים עם בית שמאי ! וי״ו החיבור הניצבת בין הרישא לסיפא של ההכרעה השמימית הופכת אותה לבלתי קוהרנטית בעליל . פסיקת בת הקול שלפיה יכולים נציגים אותנטיים ונאמנים של בית הלל ובית שמאי לדור יחדיו במסגרת משותפת המנוהלת על פי מדיניות ההלכה ההללית, היא מרשם לאסון מבחינה הללית ושמותית כאחת ! זה לדעתי לקחו הראשון, החשוב והחד-משמעי של סיפור ״תנורו של עכנאי״ . אך כדי להעריכו ככזה יש לשים לב תחילה לשני עניינים נוספים . דמ ויות המפתח ו הקשרי ה סיפו ר תחילה לגיבורי הסיפור : רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה – הנציגים העימות ששני חכמים אלה המובהקים ביותר של בית שמאי ובית הלל בדור יבנה . עומדים במוקדו מתמפה היטב, כפי שנראה, על קווי המתאר של מחלוקת הבתים, כמתואר בסוגיה בעירובין . הקשרו המיידי של הסיפור הוא סוגיה א...
To the book |
|
|