התפשטות, עָצמה ואותנטיות

5 אדם חדש בצורת יהודי : עיון בהגותו של א"ד גורדון שגורדון הכיר את הגותו של ניטשה היטב . יתר על כן, הוא העריץ אותו כאב-טיפוס של פילוסוף שיצר השקפת-עולם שלמה לפי מידותיו, ואף מזכיר אותו ומתפלמס אתו 5 מסיבות אלה אין שום דבר מפתיע בקווי הדמיון הרבים שיש בין לעתים קרובות . רעיונותיהם של השניים . עם זאת, נראה לי כי באמצעות השוואה כזאת אפשר להאיר באור חדש את תפיסת החיים הראויים אצל גורדון, ואולי גם לחדד כמה מן ההיבטים הייחודיים בפילוסופיה הגורדונית . כפי שראינו, החיים האידאליים אצל גורדון – החיים של התפשטות – מתאפיינים 6 אפשר לזהות כאן בלא קושי דמיון בקיצוניות, בעָצמה ובשאיפה ״לחיות יותר״ . לרעיונות ניטשיאניים מרכזיים, המזהים את תכלית השלילה עם ״האדם האחרון״, 7 ומעמידים מולו את כלומר הבורגני טוב-המזג שכל קיומו רק פשרות והנאות קטנות, האדם החופשי, היוצר, אשר נאבק ומתגבר על עצמו . ניטשה מאפיין במקומות רבים את חייו של האדם הזה כחיים הרוויים עָצמה ( Macht ) – מונח שמשמש אצל ניטשה כתו-ההיכר של החיים הראויים ומהווה מעין מזיגה של התגברות עצמית, טרגיות, אנרגיית חיים יצירתית וכן היכולת ״לצחוק ולהיות מר...  To the book