רעיון העבודה

4 אדם חדש בצורת יהודי : עיון בהגותו של א"ד גורדון מובן שהתייחסות כזאת לעבודה מעלה כמה תהיות . ראשית, עבודה חקלאית – שהיא העבודה אשר הטיף לה גורדון ואשר עסק בה בעצמו – היא בראש ובראשונה עיסוק מעשי . תכליתה היא בפשטות הספקת מזון, והיא מתבצעת על-פי-רוב מתוך רצון להשיג יעדים ארציים, דוגמת הגדלת היבול, השגת יעילות כלכלית, שיפור איכות המזון וכדומה . ברגע שאנו מתייחסים לעבודה כאל פרקטיקה רוחנית שמטרתה אינה טמונה בתוצאותיה, נראה שהיא מאבדת את מובנה הכלכלי והמעשי . שאלה נוספת שצריכה להישאל בנוגע לסוגיית העבודה היא השאלה מהי בעצם עבודה : מה נכלל בקטגוריה זו, וחשוב לא פחות – מה אינו נכלל בה . האם עבודה במובן הגורדוני חייבת להיות עבודה חקלאית ? האם היא חייבת להיות עבודת-כפיים ? האם יצירה רוחנית או תרבותית אינה יכולה להיכלל במונח ״עבודה״ ? שאלה שלישית שצריכה להישאל היא כיצד ניתן לצקת משמעויות כה עמוקות ורליגיוזיות בעיסוק פרוזאי כעבודה בשדה, או בלשונו של אליעזר שביד : ״כיצד יכול אדם לרכז כל רצונו, כל מחשבתו, כל רגשותיו 97 בגידול ירקות, או ברחיצת כלים במטבח ? ״ הפתרון ששביד נותן לשאלות הללו הוא ראיית...  To the book