האמת – בין דעה לידיעה

56 אדם חדש בצורת יהודי : עיון בהגותו של א"ד גורדון נעלם״ שמעניק משמעות לכול . אפשר לומר אם כן שהדתיוּת הסובייקטיבית שגורדון מדבר עליה – דתיוּת שאינה עוסקת באל, כזכור, אלא באדם וביחסו אל העולם – זהה למעשה לדעה האמִתית או למטפיזיקה הסובייקטיבית אשר גורדון קורא לכל יחיד ויחיד לפתח לעצמו ובשביל עצמו . כדי להבהיר בדיוק במה דברים אמורים, גורדון מביא כדוגמה את השקפותיהם של 4 כדוגמאות 40 ובמקום אחר הוא מזכיר בהקשר זה גם את מרקס,ניטשה ושל טולסטוי, לאנשים שפיתחו דעה מקורית המשקפת את עולמם הייחודי – דעה שיש בה ללא ספק אמת סובייקטיבית . טעותו של ניטשה, אומר גורדון, הייתה שהוא לא הבין כי הערכים החדשים שגילה הם רק ערכיו העצמיים שלו, ושהוא סבר כי ״גילה את אבן החכמה 4 כלומר, שהוא האמין בטעות כי הדעה האישית שחצב מתוך מציאות לכל בני האדם״, חייו היא גם בעלת ערך אמת אובייקטיבי . ניתן לומר, אם כן, שגורדון מתייחס אל משנותיהם הפילוסופיות של שלושת ההוגים הללו – וככל הנראה גם אל משנתו של כל הוגה אמִתי – לא כאל תמונה אפשרית של המציאות האובייקטיבית, אלא כאל ״דעה״, כלומר, כאל תפיסה שתכליתה לשקף את עולמו הפנימי של...  To the book