ידע, מטפיזיקה ואמת אצל א״ד גורדון

44 אדם חדש בצורת יהודי : עיון בהגותו של א"ד גורדון כלומר, איזו ודאות פנימית שזו תמונת-המציאות האמִתית . ננסה לרגע להתבונן על דרך ההנמקה הזו ועל תמונת-האמת העולה מכאן . לכאורה נראה כי אמת-המידה הראשונה שמנינו – העדר סתירה להכרה – מלמדת כי אין מדובר כאן ברעיונות המבוססים על השראה מיסטית מסוג כזה או אחר . מדובר במערך רעיוני שצריך לעמוד במבחן ההיגיון . אולם אם כך, כיצד יש להבין את שתי אמות-המידה האחרות לאמִתותה של השיטה ? כאמור, בקטע זה גורדון אינו עוסק בתיאור של רגשות או חוויות אישיות . הוא משרטט תפיסה אפיסטמולוגית מורכבת המבדילה בין שתי רמות של השגה ושני אופנים של מגע אנושי עם המציאות . עם זאת, כפי שראינו, הוא מצהיר כי אין ביכולתו לנמק או להוכיח את האפיסטמולוגיה הזאת, וכי היא מבוססת אך ורק על תחושה בלתי-אמצעית של ודאות, וכן על מה שניתן לכנות הערך התרפויטי שלה, כלומר, על העובדה שאימוץ של תמונת-עולם כזו ושל תפיסת הכרה כזו מיישב הרבה מן הבעיות הקיומיות שהציקו לו . יתר על כן, גורדון מצהיר כאן, למעשה, שבאופן עקרוני אי-אפשר לבקש הוכחות לתמונת-עולם מטפיזית . הוא מכריז כי השקפות כגון אלה שהוא מב...  To the book