בבלי שבת לג ע"ב

תיקון 174 במערתא שני תריסראיתבו דמערתאאפיתחאוקםאליהואתא ? גזרתיהובטילקיסרדמיתיוחילברלודעיהמאן : אמר . נפקו ישבו השניים במערה עד אשר התדפק שוב העולם החיצון עלשתים עשרה שנים פתחם . אליהו הנביא, מבשר הגאולה, מבשר אף להם את העולם החדש . אבל גם הוא נשמר מדיבור ישיר, כי תוקפו של בר יוחאי ידוע בפגיעתו . יוצאים הם לעולם החדש : . נפקו ,וזרעיכרבידקא אינשי חזו ! שעהבחייועוסקיןעולםחיי מניחין : אמר . נשרף מיד – עיניהןשנותנין מקוםכל : להםואמרהקולבתיצתה ! ? יצאתםעולמילהחריב ! למערתכםחיזרו יוצאים הם לעולם שאין בו לא התגלות ולא גאולה . אמנם מת הקיסר ובטלה הגזירה, אך העולם אינו נראה אחרת ! לא התרחש שינוי כלשהו . מותו של הקיסר לכל היותר את השיבה למעגל החיים ולשגרתו . זה הכֹּל ? ביטא עיניהם לא נפקחו לָעולם, הוא לא נפתח בפניהם . אך החיים במרחב של ניסים שאין להם כיסוי בעולם כממשות יוצרת אנשים שעיניהם שורפות את העולם . " הקיום הניסי ? ! יצאתםעולמילהחריב והתגובה האלוהית אינה מאחרת לבוא : " כבומרנג לעולם של הבורא עצמו, כביכול . חוזר "עולמי" . המערה אינה תחליף – הם זרים לעולם, עולם שהבורא קורא לו שלו לבית המדרש ...  To the book