תלמוד: ייסורין של אהבה?

38אהבה ? תלמוד : ייסורין של הֵם הִפְלִיגוּ אֵלֶי 4 – אִם הָיוּ עִנּוּיִים . שִׂי הַלָּבָן אֶל הָאֹפֶל שֶׁלְּ 4 מִפְרָ תְּנֵנִי לָלֶכֶת , תְּנֵנִי לָלֶכֶת לִכְרֹעַעַל חוֹף הַסְּלִיחָה . לאה גולדברג, סליחות א גוף 84 בַּמִּדְבָּר שָׁנָה אַרְבָּעִיםזֶה אֱ 6הֶי, 'ה הֹלִיכֲ, אֲשֶׁר Dֶרֶדַּה כָּלאֶתוְזָכַרְתָּ : 6א אִם ] מִצְוֹתָיו [ מצותוהֲתִשְׁמֹר בִּלְבָבְ, אֲשֶׁראֶתלָדַעַת לְנַסֹּתְ,עַנֹּתְ, לְמַעַן אֲבֹתֶי, יָדְעוּן וְ 6א יָדַעְתָּ 6א אֲשֶׁרהַמָּןאֶת וַיַּאֲכִלְ,וַיַּרְעִבֶ,וַיְעַנְּ, הָאָדָםיִחְיֶהלְבַדּוֹהַלֶּחֶםעַל 6א כִּי עֲ, יהוֹדִלְמַעַן : הָאָדָםיִחְיֶה'הפִימוֹצָאכָּלעַלכִּי : שָׁנָה אַרְבָּעִיםזֶהבָצֵקָה 6אוְרַגְלְ,מֵעָלֶי, בָלְתָה 6אשִׂמְלָתְ, : מְיַסְּרֶךָּ אֱ 6הֶי, 'ה בְּנוֹ אֶתאִישׁיְיַסֵּרכַּאֲשֶׁרכִּי לְבָבֶ, עִםוְיָדַעְתָּ ה ( - ח, ב ) דברים השורש 'יסר' נע בציר קוטבי בין משמע עינוי למשמע חינוך . לא התעללות ? אך האם ייסור מְֶעַנֶּה אינו א בתולדות הלשון העברית גלשה במשך הזמן משמעות המלה 'ייסורין' ממוסר מוצא . המילה-תכלית וחסר- וחינוך לסבל בלבד, ממצב שיש בו תכלית למצב חסר נותרה בתהודת הָאֵלֶם של הכאב . ייסורין פסקו מלהיות שקופים...  To the book