|
|
תמונה 26 קודם כֹּל קטגוריה לשונית, וכך קונה היא את משקלה כקטגוריה קיומית . כיצד, אם רת ללשון ? בכלל, נתיר את סוגר הלשון ? כיצד תוכל ההוויה להיות אח נקודת גישה היא ביכולת לבטא, לערוך ארטיקולציה . איננו רק מיישמים מחדש בכל רגע את הלשון הנתונה לנו, אף ששגרת החיים ארוגה בשגרת הלשון וּבְלוּתָהּ . ביטוי מחודש מרענן את אחיזתנו בעולם ונפתחת לנו אפשרות להסתכלות ועם זאת האדוות של המגע עשויות מחודשת . נגיעת הלשון בעולם היא בשוּלֶיהָ, ההִקָּבעות הסמנטית של הלשון היא שיוצרת את האפשרות-להגיע למרחוק . תת של הסתיידותה, של הפטפוט, של חיים השקועים כולם בתוך לשון נתונה המדקלמת את עצמה, שבה העיתון של אתמול ממשיך להיות זה של היום . מבקשת מעויותיה ) בָּאקסטנסיונאליוּת שלה, היא להרוויח בהתקשותו של ארג מש בְּמִשְׁכָהּ ( את אשר היא מפסידה במגע עם העולם כאחר ללשון הנתונה ) בָּאינטנסיונאליות שלה, במיקודהּ ( . אך תכונה זו עצמה של הלשון היא שמאפשרת אף את הרגישות שבקצותיה . רגישות זאת היא בגדר האפשר משום וגי . הלשון היא כלפי העולם ובאמצעותה שהיחס של הלשון לעולם איננו ייצ מתכווננים אנו לראשונה . יכולת הביטוי היא היכולת שלא להִשָּׁ...
To the book |
|
|